ויראליס – מידע מקצועי

מידע מקצועי בראיית הרפואה המשלימה המיוחס לרכיבים ולצמחים שבויראליס

תקציר

פורמולת ויראליס מורכבת מתערובת תמציות צמחיות, שבהסתמך על מחקרים שנערכו לגבי אותם צמחים, תוכננה לחיזוק פעילותה של מערכת החיסון ובכך לסייע למערכות הגוף להתמודד כראוי עם גורמים מחוללי-מחלות. הפורמולה מכילה תערובת של צמחי מרפא, תמציות צמחים מרוכזות וכן שמנים שונים.

צמחי המרפא המרכיבים את הפורמולה ידועים ומוכרים זמן רב בזכות פעילויותיהם הביולוגיות על מערכות הגוף השונות. כמו כן, צמחים אלו מכילים מרכיבים פעילים אשר ידועים בפעילותם להורדת תהליכי דלקת, בפעילותם כנוגדי-חמצון חזקים וכן כחומרים הממריצים את מערכת החיסון.

במחקרים מדעיים נמצא כי השמנים בפורמולה מראים פעילות חזקה כנגד מגוון רחב של חיידקים  ופטריות (anti-microbial activity). בנוסף, דווח על כך שהשמנים עשויים לשמש כחומרים המגינים על פעילות ותפקוד הכבד.

פעילויות ביולוגיות אלו  ואחרות  מתוארות במסמכי המונוגרפים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ושל הסוכנות האירופאית לתרופות (EMEA) וכן מחוזקות ומאוששות על ידי פרסומים מדעיים רבים שעברו ביקורת-עמיתים (peer-reviewed scientific publications).

נטילה יומית של פורמולת ויראליס עשוייה להוות כלי עוצמתי לחיזוק והמרצת מערכת החיסון.

הפעילויות הביולוגיות המרכזיות המיוחסות לרכיבים ולצמחים שבפורמולת ויראליס, מפורטים להלן:

1. Uncaria tomentosa:
מספר קבוצות של מרכיבים כימיים זוהו בצמח זה וביניהן החומרים:indole alkaloids ,oxindole, sterols ,proanthocyanidins ,organic acids  ,pyroquinovic acid ו- polyoxygenated triterpenes. דווח על כך שהשימוש בצמח עשוי לסייע ולשפר מספר מצבים רפואיים הכוללים דלקות פרקים, זיהומים נגיפיים וסרטן (בין היתר, בעקבות פעולת החומרים על מערכת החיסון). המרכיבים הצמחיים הפעילים עשויים אף לסייע בחיזוק מערכת החיסון ובהתמודדות עם תהליכי הזדקנות תאיים.

2. Ganoderma lucidum:
בשני העשורים האחרונים  גברה ההתעניינות המחקרית בפטרייה זו ופרסומים מדעיים רבים מתארים את המרכיבים הכימיים  ואת הפוטנציאל הרפואי  של פטריות ריישי. קבוצות המרכיבים הפעילים המרכזיות הינן ganoderic acids ,Triterpenoic acids ו- polysaccharides. הפעילויות הביולוגיות של מרכיבים אלו כוללות השפעה חזקה להורדת תהליכי דלקת, השפעה לנטרול נזקי רדיקלים חופשיים וכן חיזוק פעולת מערכת החיסון ומרכיביה. כמו כן, ישנם דיווחים מדעיים על כך שהחומרים הפעילים עשויים להפחית את רמות הסוכרים והשומנים בדם וכן לספק השפעה מגינה על הכבד והמעיים.

3. Sambucus nigra:
קבוצת המרכיבים הפעילים המרכזית בצמח זה הינה הפלבונואידים (Flavonoids) ובעיקר החומרים isoquercitrin ,rutin ,kaempferol ,quercetin ,astragali ו- hyperoside. כמו כן, זוהו גם טרי-טרפנים (triterpenes), סטרולים (sterols) וחומצות פנוליות (acids phenolic).
הפעילויות הביולוגיות של החומרים הנ”ל כוללות פעילות חזקה לנטרול רדיקלים חופשיים וכן פעילות חזקה להורדת תהליכי דלקת. בנוסף, דווח על כך שלחומרים אלו פעילות חזקה נגד חיידקים ונגיפים שונים. מחקרים עדכניים מדווחים על כך שייתכן שחומרים אלו עשויים להיות יעילים נגד וירוס השפעת העונתית (influenza virus).

4. Curcuma longa:
המרכיב הפעיל העיקרי בשורש הכורכום הינו הכורכומין (curcumin). הודות לחומר זה, צמח הכורכום, אשר נמצא בשימוש מסורתי שנים רבות, מספק פעילויות ביולוגיות מגוונות כגון פעילות חזקה לנטרול רדיקלים חופשיים ולהורדת תהליכי דלקת, כמו גם פעילות למניעת זיהומים שונים. מחקרים עדכניים מדגישים את מנגנון הפעולה של כורכומין נגד התפתחותם של נגיפים שונים.

5. Agaricus hortensis (variant of Agaricus bisporus):
תת-מין זה של הפטרייה האכילה bisporus Agaricus הינו מקור לסיבים תזונתיים, נוגדי חמצון, תרכובות פולי-פנוליות, ויטמינים (בעיקר תיאמין (thiamine) ויטמין סי (acid ascorbic) ו-ויטמין D2), ומינרלים (בעיקר folates ,ergothioneine וכו’). כמו כן, זוהו גם תרכובות רב-סוכר (polysaccharides). מרכיבים פעילים אלו מציגים מגוון של פעילויות ביולוגיות וביניהן פעילות נגד התפתחות וגדילת זנים שונים של חיידקים ופטריות. מחקרים נוספים מדווחים על פעילות של חומרים אלו כנוגדי חמצון חזקים, כמורידי תהליכי דלקת וכמסייעים בהורדת רמות הסוכר והכולסטרול בדם.

6. Angelica sinensis:
המרכיבים הפעילים המרכזיים בצמח זה הינם פלבונואידים (flavonoids), phthalides, organic, terpenes ,polysaccharides ,acids (בעיקר β-cadinene ו- carvacrol) ו- coumarins.

מחקרים מדווחים על כך שתרכובות הסוכר polysaccharides) פועלות הן נגד התפתחות נגיפים והן כמשפרות ומחזקות את פעילות מערכת החיסון. בנוסף, דווח שתרכובות אלו עשויות לשמש להגנה על הכבד מפני רעילות (anti-hepatotoxicity effect).

7. Foeniculum vulgare:
המרכיב העיקרי במיצוי הזרעים של צמח מאכל זה הוא השמן אשר מכיל בעיקר את המרכיבים: , limonene ,trans-anethole ,estragole ,fenchone ו- p-anisaldehyde.
דיווחים מחקריים מצביעים על מגוון רחב של פעילויות ביולוגיות של תרכובות אלו. פעילויות אלו כוללות הפחתת תחושת כאבים ודלקות, הפחתת עלייה בחום הגוף וסיוע בהרפיית השרירים. בנוסף, דווח על כך שחומרים אלו עשויים להוריד את לחץ הדם (עקב השפעה משתנת diuretic effect) וכן להשפיע על מערכת ההורמונים הנשית (effect estrogenic). כמו כן, דווח שלחומרים אלו ישנה פעילות חזקה נגד גדילה והתפתחות של מגוון חיידקים שונים.

8. Glycyrrhiza glabra:
קבוצות החומרים הפעילים העיקריות בשורש של צמח זה הינם ה- flavonoids (ובעיקר glabridin, liquiritigenin ,liquirtin ו- coumarin-GU-12) וה- saponins (בעיקר glycyrrhizin).
מחקרים מדעיים רבים מדגישים את הפעילויות הביולוגיות של מרכיבים צמחיים אלו. בין היתר, דווח על פעילות חזקה נגד גדילה והתפתחות חיידקים מסוגים שונים וכן פעילות חזקה נגד מנגנון ההכפלה של נגיפים שונים. בנוסף, דווח על פעילות נוגדת דלקת וכן על פעילות לוויסות פעולת מערכת החיסון.

9. Citrus aurantium:
המרכיבים המרכזיים אשר זוהו בפרחים של הצמח C.urantium  הינם הפלבונואידים rutin, naringin ו- quercetin וכן תרכובות פנוליות כגון gallic acid pyrogallol, syringic acid, ו- caffeic acid.
מחקרים בתנאי מעבדה מספקים ראיות לכך שלחומרים אלו פעילות חזקה לנטרול רדיקלים חופשיים, להורדת תהליכי דלקת ואף פעילות חזקה למניעת גדילת תאים סרטניים מסוגים שונים. בנוסף, דווח על כך שלחומרים אלו עשויה להיות פעילות נגד התפתחות זיהומים נגיפיים.

10. Alpinia galanga:
קבוצות החומרים הפעילים המרכזיות בצמח זה הינם ה- phenylpropanoids (ובעיקר – 1’S-1’-acetoxychavicol acetate) וכן די-טרפנים (diterpenes).
מחקרים מדעיים מדווחים על כך שמרכיבים אלו מראים פעילות חזקה נגד מגוון חיידקים ופטריות. בנוסף, דווח על כך שלחומרים אלו השפעה על הורדת תהליכי דלקת, על הורדת רמות הסוכר בדם וכן השפעה מגינה על הכבד מפני רעילות (hepatoprotective).

11. Commiphora myrrha:
עץ זה מכיל שרף, שמנים וכן חומר גומי המסיס במים. המרכיבים העיקריים של השמנים הינם furanosesquiterpenes וכן החומר מסוג מונוטרפן הנקרא bisabolene.
ראיות ממחקרים מדעיים תומכות בשימוש בחומרים אלו לטיפול בהפחתת תהליכי דלקת וכן לסיוע הורדת חום כמו גם בהפחתת תחושת כאבים (analgesic effect). בנוסף דווח על השפעה של מרכיבים אלו למניעה של התפתחות קרישי דם.

12. Crocus sativus:
המרכיבים העיקריים המופיעים בזעפרן הינם החומרים safranal ,picrocrocin ,crocins ,β-pinene ו- (cineole-1.8 (eucalyptol.
פרסומים מדעיים רבים מצביעים על טווח רחב של פעילויות ביולוגיות המיוחסות לחומרים אלו. פעילויות אלו כוללות, בין היתר, השפעה על מערכת כלי הדם (באמצעות הורדת רמות הכולסטרול בדם ומניעה של מוקדים טרשתיים העלולים לגרום חסימות עורקים), השפעה על מערכת העצבים המרכזית וכן השפעה על מערכת החיסון. בנוסף, מחקרים עדכניים מראים שלחומרים צמחיים אלו ישנה יכולת לפעול כחומרים נוגדי נגיפים הפועלים למנוע הן את חדירת הנגיפים לתאים והן את שכפול החומר הגנטי של הנגיפים.

13. Saccharum officinarum:
המרכיבים העיקריים בקנה הסוכר הינם סטרולים צמחיים (phytosterols), חומצות שומן, וטרפנואידים (terpenoids). בנוסף, זוהו גם phenolic acids (כגון hydroxycinnamic acid ו- sinapic acid) וכן flavones (כגון apigenin , luteolin ו- tricin).
פרסומים מדעיים מדווחים על כך שחומרים אלו מציגים מגון של פעילויות ביולוגיות וביניהן הפחתת תחושת הכאב ותהליכי דלקת, הגנה על הכבד מפני רעילות, הורדת רמות הסוכר בדם וכן פעילות משתנת (diuretic effect).

14. Portulaca oleracea:
בצמח זה זוהו ובודדו מרכיבים פעילים רבים הכוללים בעיקר חומרים ממשפחת הטרפנואידים, פוליסכרידים (polysaccharides), פלבונואידים (בעיקר kaempferol ו- apigenin), ויטמינים, מינרלים וכן חומצות שומן.
תרכובות אלו מציגות מגוון רחב של פעילויות ביולוגיות הכוללות בין היתר, פעילות חזקה נגד טווח רחב של חיידקים, פטריות ונגיפים, וכן השפעה להורדת תהליכי דלקת והגנה על הכבד. בנוסף, צמח זה הינו מקור עשיר לחומצות שומן מסוג אומגה- 3 , להן תפקיד חשוב בשיפור תפקוד מערכת החיסון.

15. (Turmeric oil (Curcuma longa:
שמן הכורכום, המהווה צורה נוספת למיצוי של שורש הכורכום, מכיל חומרים פעילים רבים ובעיקר שמנים וחומרים ממשפחת הכורכומינואידים (curcuminoids). בעיקר זוהו החומרים ar-turmerone , curlone , ar-curcumene , α-turmerone , α-zingiberene , β-caryophyllene , humulene oxide , 1,8-cineole ו- terpinolene. פרסומים מדעיים רבים מדווחים על הפעילויות הביולוגיות של תרכובות אלו, הכוללות פעילות חזקה לנטרול רדיקלים חופשיים וכן השפעה הגנתית על רקמת הכבד. בנוסף, ישנם מספר דיווחים על השפעה למניעה גדילה והתפתחות של תאים סרטניים שונים.

16. (Peppermint oil (Mentha piperita:
המרכיבים הפעילים המרכזיים שזוהו בשמן המנטה הינם החומרים menthol ו- menthone. חומרים נוספים ממשפחת המונוטרפנים הינם isomenthone , 1,8-cineole , α-pinene , β-pinene , limonene ,neomenthol ו- menthofuran.
עדויות וראיות מחקריות מצביעות על פעילות חזקה של חומרים אלו למניעת הגדילה וההתפתחות של זנים שונים של חיידקים ופטריות, כמו גם פעילות נוגדת נגיפים. מחקרים נוספים מדווחים על הורדת תהליכי דלקת, הפחתת כאבים וכן הרפייה של שרירים חלקים.

17. (Ginger oil (Zingiber officinale:
המרכיבים הפעילים המרכזיים בשמן הג’ינג’ר הינם β-zingiberene , 1,8-cineole , limonene ,geraniol , neral ו- β-sesquiphellandrene.
מדעיים מדווחים על פעילויות מגוונות של תרכובות אלו וביניהן הורדת תהליכי דלקת, הפחתת תחושת הכאב, חיזוק תפקוד מערכת החיסון וכן הרחבת דרכי הנשימה (bronchodilatation effect). כמו כן, מחקרים נוספים מדווחים על כך שלחומרים אלו השפעה חזקה נגד מגוון של חיידקים ופטריות.

18. (Lavender oil (Lavandula angustifolia:
המרכיבים המרכזיים בשמן הינם מונוטרפנים כגון ן linalool , linalyl acetate , terpinen-4-ol ,1,8-cineole ו- camphor.
פרסומים מדעיים רבים מדווחים על הפעילויות וההשפעות הביולוגיות המגוונות של חומרים אלו. במחקרים בתנאי מעבדה, דווח שלחומרים אלו פוטנציאל להורדת תהליכי דלקת וכן להרפייה של שרירים חלקים. בנוסף, דווח על השפעה נגד מגוון של חיידקים ופטריות שונים. עדויות קליניות ממחקרים שנערכו על בני אדם מצביעות על השפעתם של חומרים אלו בהפחתת תחושת הכאב ואף בהפחתת תחושת דכאון וחרדה.

19. (Lemon oil (Citrus limon:
המרכיבים הצמחיים המרכזיים אשר זוהו בשמן של עץ הלימון הם בעיקר החומרים β-Pinene ,limonene , linalool , α-terpineol , nerolidol ו- acetate geranyl.
ראיות מדעיות מצביעות על כך שלחומרים אלו פעילות חזקה כנוגדי חמצון וכן כנוגדי דלקת. פרסומים נוספים מתארים את הפעילות של חומרים אלו למניעה ועיכוב הגדילה של חיידקים ופטריות מסוגים שונים.

20. (Rosemary oil (Rosmarinus officinalis:
המרכיבים הפעילים העיקריים בשמן המופק מרוזמרין הינם החומרים , borneol ,camphene , α-pinene , β-pinene , β-caryophyllene ו- myrcene.
תרכובות אלו מציגות מגוון פעילויות ביולוגיות וביניהן פעילות חזקה לנטרול רדיקלים חופשיים, להורדת תהליכי דלקת, להגנה על רקמת הכבד וכן השפעה על הרפיית שרירים חלקים. פרסומים מדעיים נוספים מתארים את הפעילות של חומרים אלו נגד גדילת חיידקים ופטריות.

מקורות ביבליוגרפיים בנוסף למסמכי המונוגרפים של ה- WHO ושל ה- EMEA

* WHO– World Health Organization

* EMEA– European Medicines Agency

Andrade JM. et al. Rosmarinus officinalis L.: an update review of its phytochemistry and biological activity. Future Sci OA. 2018.

Badgujar SB., Patel VV. and Bandivdekar AH. Foeniculum vulgare Mill: a review of its botany, phytochemistry, pharmacology, contemporary application, and toxicology. Biomed Res Int. 2014.

Batiha GES et al. Traditional Uses, Bioactive Chemical Constituents, and Pharmacological and Toxicological Activities of Glycyrrhiza glabra L. (Fabaceae). Biomolecules. 2020.

Boskabady MH., Byrami G. and Feizpour A. The effect of safranal, a constituent of Crocus sativus (saffron), on tracheal responsiveness, serum levels of cytokines, total NO and nitrite in sensitized guinea pigs. Pharmacol Rep. 2014.

Cardia GFE. et al. Effect of Lavender (Lavandula angustifolia) Essential Oil on Acute Inflammatory Response. Evid Based Complement Alternat Med. 2018.

Cat’s claw on LiverTox: Clinical and Research Information on Drug-Induced Liver Injury [Internet] Bethesda (MD): National Institute of Diabetes and Digestive and Kidney Diseases; 2012-. Assessed on September 02, 2020 at https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK548323/

Chanda S. and Ramachandra TV. Phytochemical and Pharmacological Importance of Turmeric (Curcuma longa): A Review. Research & Reviews: A Journal of Pharmacology. 2019.

Chouni A. and Paul S. A Review on Phytochemical and Pharmacological Potential of Alpinia galanga. Pharmacognosy Journal. 2018.

Erowele GI. Kalejaiye AO. Pharmacology and therapeutic uses of cat’s claw. Am J Health Syst Pharm. 2009.

Ferreira ICFR. et al. Chemical features of Ganoderma polysaccharides with antioxidant, antitumor and antimicrobial activities. Phytochemistry. 2015.

Gonzales GF. and Valerio Jr. LG. Medicinal plants from Peru: a review of plants as potential agents against cancer. Anticancer Agents Med Chem. 2006.

Hsouna AB. et al. Citrus lemon essential oil: chemical composition, antioxidant and antimicrobial activities with its preservative effect against Listeria monocytogenes inoculated in minced beef meat. Lipids Health Dis. 2017.

Karimi E. et al. Phenolic compounds characterization and biological activities of Citrus aurantium bloom. Molecules. 2012.

Kieliszek M. et al. Biological Activity of Some Aromatic Plants and Their Metabolites, with an Emphasis on Health-Promoting Properties. Molecules. 2020.

Kojima-Yuasa A. and Matsui-Yuasa I. Pharmacological Effects of 1′-Acetoxychavicol Acetate, a Major Constituent in the Rhizomes of Alpinia galanga and Alpinia conchigera. J Med Food. 2020.

Ling J. et al. Anti-hyperlipidaemic and antioxidant effects of turmeric oil in hyperlipidaemic rats. Food Chemistry. 2012.

Liu Y. et al. Inhibitory effects of citrus lemon oil and limonene on Streptococcus sobrinus – Induced dental caries in rats. Arch Oral Biol. 2020.

López V. et al. Exploring Pharmacological Mechanisms of Lavender (Lavandula angustifolia) Essential Oil on Central Nervous System Targets. Front Pharmacol. 2017.

Lu J. et al. Molecular mechanisms of bioactive polysaccharides from Ganoderma lucidum (Lingzhi), a review. Int J Biol Macromol. 2020.

Luqman S. et al. Potential of rosemary oil to be used in drug-resistant infections. Altern Ther Health Med. 2007.

Mahboubi M. Zingiber officinale Rosc. essential oil, a review on its composition and bioactivity. Clinical Phytoscience. 2019.

Mahendran G. and Rahman LU. Ethnomedicinal, phytochemical and pharmacological updates on Peppermint (Mentha × piperita L.)-A review. Phytother Res. 2020.

Mathew D. and Hsu WL. Antiviral potential of curcumin. Journal of functional foods. 2018.

Młynarczyk K., Walkowiak-Tomczak D. and Łysiak GP. Bioactive properties of Sambucus nigra L. as a functional ingredient for food and pharmaceutical industry. J Funct Foods. 2018.

Nieto G., Ros G. and Castillo J. Antioxidant and Antimicrobial Properties of Rosemary ( Rosmarinus officinalis, L.): A Review. Medicines (Basel). 2018.

Rahimi VB. et al. Anti-Inflammatory and Anti-Oxidant Activity of Portulaca oleracea Extract on LPS-Induced Rat Lung Injury. Molecules 2019.

Ramos M. et al. Agaricus bisporus and its by-products as a source of valuable extracts and bioactive compounds. Food Chemistry. 2019.

Reis SR. et al. Immunomodulating and antiviral activities of Uncaria tomentosa on human monocytes infected with Dengue Virus-2. International Immunopharmacology. 2008.

Sharma V., Katiyar A. and Agrawal RC. Glycyrrhiza glabra: Chemistry and Pharmacological Activity. Sweeteners. 2018.

Singh A. et al. Phytochemical profile of sugarcane and its potential health aspects. Pharmacogn Rev. 2015.

Soleymani S. et al. Antiviral Effects of Saffron and its Major Ingredients. Curr Drug Deliv. 2018.

Su S. et al. Evaluation of the anti-inflammatory and analgesic properties of individual and combined extracts from Commiphora myrrha, and Boswellia carterii. Journal of Ethnopharmacology. 2012.

Torabian G. et al. Anti-influenza activity of elderberry (Sambucus nigra). Journal of Functional Foods. 2019.

Wang K. et al. Angelica sinensis polysaccharide attenuates concanavalin A-induced liver injury in mice. International Immunopharmacology. 2016.

Wei WL. et al. Angelica sinensis in China-A review of botanical profile, ethnopharmacology, phytochemistry and chemical analysis. Journal of Ethnopharmacology. 2016.

Williams JE. Review of antiviral and immunomodulating properties of plants of the Peruvian rainforest with a particular emphasis on Una de Gato and Sangre de Grado. Altern Med Rev. 2001.

Yang T. el al. Antivirus and immune enhancement activities of sulfated polysaccharide from Angelica sinensis. International Journal of Biological Macromolecules. 2012.

Zhao HY. et al. Bioactivity evaluations of ingredients extracted from the flowers of Citrus aurantium L. var. amara Engl. Food Chem. 2012.

Zhou YX. et al. Portulaca oleracea L.: a review of phytochemistry and pharmacological effects. Biomed Res Int. 2015